מחשבות והיבטים על דרכים ליצירת תרגול אישי להעצמה, אחזקה ותחזוקה

 

רגע לפני

בהמשך למפגש מהשבוע שעבר מצאתי את עצמי במחשבות סביב נושא "התרגול האישי". המחשבות הובילו אותי להיזכרות איך אני התחלתי לתרגל, מאיפה הגיע הצורך ואיך מצאתי את הדרך לענות לעצמי על הצורך. נזכרתי גם באירועים שעזרו לי להתחיל וברשותכם אני אחלוק את חלקם כאן:

מספר שנים לאחר מותה של אימי החל אבי לארגן את חייו מחדש. חלק מההתארגנות הזו כלל שאנחנו, בנותיו, נבוא וניקח מהבית חפצים השייכים לילדותינו. כמובן שהמסע הזה הביתה עבורי היה טעון ולא פשוט. באותה תקופה חיי התנהלו סביב עיבוד האובדן שחוויתי עם מותה של אימי לצד המשך החיפוש והבנייה של חיי שלי. הייתי בשלב שהרגשתי שעוד שיעורים, הרצאות ותורות לא יעזרו לי למצוא משמעות ויעד, ניסיתי למצוא דרכים לשמר את הלמידה שעשיתי ולהעמיק אותה מבלי שאצטרך גורם חיצוני אחר שיוביל אותי. בחיפושיי ניסיתי למצוא את הסמכות-המורה שבי, סמכות פנימית שתוכל לייצר עבורי את הדרך שלי.
כך הגעתי הביתה, לביתו של אבי,  מצוידת בעיקר במבוך של רגשות וקושי להתחבר לחפצים.
לאחר שוטטות בין חדרי הבית מצאתי את עצמי נמשכת לחפץ אחד. החפץ הזה היה מחברת ישנה שלי מתקופת לימודי בחטיבת - הביניים; דפדפת קרטון ירקרקה של שיעורים בנושא "כלכלת בית". 
כמובן שבשעתו לא היה ברור לי מה מקור המשיכה אל המחברת הישנה ולקח לי קצת זמן עד מצאתי את עצמי מדפדפת בה. בדפדופים, בין מתכונים בראשיתיים לסלט ביצים ו"עוגה כושית" מצאתי סיכום קצר על נושא "אבות המזון". בכתב יד מעוגל וברור כתבתי אז:

"את סל המזונות של האדם אנחנו בונים לפי כמה כללים שבהם כדאי לנו להתחשב: אבות המזון, העונה, הגוף, ארץ המוצא, מין וסוג העבודה...[ובהמשך כתבתי] בתזונה אנחנו מבחינים בשלוש קבוצות של חומרים המהוות יחד את אבות המזון: חומרי בנין, חומרי וויסות, ותורמי אנרגיה......"

 

המילים האלה שבמחברת כלכלת הבית נתנו לי את ההשראה להבין קצת יותר שבעצם אני מחפשת את הקריטריונים שייצרו עבורי תרגול בתואם לחיפוש בו הייתי שרויה. יצאתי למסע של חקירה עם ידיעה ברורה שלא יכולה להיות הפרדה בין הגוף והנפש ולכן כמו שלגוף יש "אבות מזון" העוזרים לו להתקיים יש גם בוודאי עוד אבות או אולי גם אמהות שעוזרות לנשמה ולנפש לקיים את עצמן בבריאות שלימה-ואת אלה חיפשתי.

התחלתי לשאול את עצמי "מה מזין אותי"-ולא רק גשמית, "מה מאזן אותי?" "ומה מתניע אותי לפעולה?.
והיום כאשר אני מסתכלת על שיגרת התרגול שסיגלתי לעצמי אני מוצאת שאילו הן אבני היסוד המרכיבות את התרגול והשגרה, אילו הם החוטים הממשיכים לתרום להיווצרותו של המארג שממשיך ובונה את  כלי-האחזקה עבורי. אחזקה למה תשאלו? אחזקה לתהליך הקסום הזה שמרחיב, מגמיש ופותח את התודעה לעצמי לאדם ולעולם.

הסיפור הזה עבורי מביא איתו שוב את ההוכחה שמקורות השראה נמצאים שם עבורנו ולעיתים "מראים את עצמם" במקומות הכי פחות צפויים. היום בדיעבד ברור לי שזו הייתה והינה ההדרכה המדויקת ביותר שיכולתי לקבל אז-הפשטות שהביאה לידיעת המורכבות.

בהמשך אני מביאה קצת הבנות והנחיות "טכניות" ל"איך" ול"מה" שעזר לי בדרך לצד מספר הארות של חוקרים ו"תרמילאים" נוספים. בחקירה שלי מצאתי הרבה תמיכה בין היתר בכתביהם של רודולף שטיינר, גראהם וואלס, ריינגולד ווויליס, קארל יונג, ג'ורג' לאונרד ומייקל מרפי, ד"ר ג'ראלד אפשטיין, נעה בלאס, נעמי רמן, פרוצ'י  ועוד רבים.

 

אז אם חוזרים לרגע לאבות או אמהות המזון ומנסים לתרגם את המושגים המופשטים האלה, על מה מדובר? מדובר בעצם על האחזקה של ארגז הכלים להתפתחות התודעה. נכון, קצת בעייתי להשתמש בביטוי "ארגז כלים" למשהו כל כך הווייתי כמו בתודעה אך איך מגיעים לתפיסת ההמום והמופלא הזה אם לא דרך השהייה השונה בעכשיו?

אם מעמיקים להסתכל רואים שמדובר בארגז כלים קדום המלווה את האדם והבריאה מאז ומתמיד. בדיקה קלה של הסוטרות של היוגה, המיסטיקה היהודית, המיסטיקה ותורת הנצרות, האסלאם או הבודהיזם כולם דיברו על כל זה לפני אלפי שנים.

למעשה מדובר בארבעה כלים מרכזיים שלכולם יש מטרה לאפשר שחרור לחומרים המאוכסנים בתת מודע להעלות אל המודע. בכולם ניתן למצוא את האבות המזינים, המאזנים והמתניעים ובאמצעות הכלים של המדיטציה, ההדמיה והדמיון, ההרפיה בעירות, וההיחברות אל הבינה באמצעות החלימה.

עבורי ריפוי הגוף והרגש  קשורים לתרופתם של אבות המזינים,  ריפוי המחשבה והאמונה שייכים לתרופת האמהות המאזנות,  ההתחדשות וההתכוננות לקראת החדש הם בתרופתם של האבות המתניעים .

ואם מפרקים גם את הכלים האלה אנחנו בעצם מחפשים: מנטרות ואמרות התבוננות, רגעים ודרכים של ניקוי,  של הרפיה והפגת מתחים, של החברות אל האחדות וההגנה, העצמת והתכוננות.-ואת אלה שיהיו בהלימה למי שאנחנו  עכשיו ולמה שאנחנו זקוקים הרגע .

אז מה עושים עם כל זה?; איך מוצאים את המנטרה המתאימה ?; איך בונים דרך אל הדמיון המונחה עצמית? מה, איך ומתי מנקים?; את מה ואיך מרפים?; על מה ואיך מגינים?; מתי, איך ולקראת מה מתכוננים?

זו העבודה שלנו זה מה שאנחנו ממשיכים ללמוד וללמד.

מי ייתן וההמשך כמו ההתחלה יבואו מהאהבה הקדומה שאנחנו.
ימים של טוב.

​

הנחיית קבוצות, מנחה קבוצות, וינגייט,  מדיטציה, בודהיזם, התפתחות אישית