כמה מחשבות על הרלוונטיות שיש לטיפול הקבוצתי בימינו

כשמסתכלים על החברה בעיניים פשוטות נדמה לי שאחד הדברים הברורים יותר היא תופעת ההקצנה, הקוטביות, האדרה וההדרה. כל אלו לא נעלמו אלא אף החמירו...איך שלא נסתכל על זה אנחנו, רובינו, שייכים לקבוצות, ובדרך כלל לקבוצות השווים והדומים לנו בין אם אנחנו מודעים לכך או לא.
בחברה שיש כל כך הרבה 'אחרות', היברדיות, פלואידיות וקוטביות איך מתמודדים עם כל השונה והאחר מאתנו?...שיח, תקשורת,  דיאלוג?-איך, והאם זה עובד לנו?
בחלק משמעותי בתכנית לטיפול קבוצתי רגיש הווייה ויחסים נידרש לסוגיות האלה. ובעזרת מקורות השראה עדכניים נעסוק בפיתוח וטיפוח הכוונות והיכולות לנתב לשיח כנה ואנושי בין קבוצות שוות.
כשבניתי את ההתמחות חיפשתי מקורות השראה לכוונות האלה ובין היתר הייתה זו ד"ר פולי יאנג שממשיכה מזה 4 עשורים לדייק ולעדכן את הגישה הדיאלוגית ומשלבת בתוכה היבטים יונגיאניים ובודהיסטים.
בשנה ב של ההתמחות נקרא, נחקור ונתרגל בהשראתה מודלים ומתודות להובלת דיאלוג ושיח בריא גם באקלים מפוצל מסוכסך וקונפליקטואלי המכביד על ההוויה האנושית של כולנו.

הנה קטע קצר, שתורגם מהמבוא שכתבה:

"כאשר הומצאה התרפיה והגישה הדיאלוגית היה ברור ליוזמים שהזדהות השלכתית היא המכשול שיש להתגבר עליו בקונפליקטים חוזרים ומסוכנים. באותה תקופה חשבנו במיוחד על הבאת DT מחוץ לחדר הייעוץ כשיטה להקלה על קונפליקטים המערבים גזענות, סקסיזם וסוגיות אחרות של שוויון. הרבה מאוד השתנה מאותם ימים ראשונים של פמיניזם ואנטי-גזענות כאשר DT עלתה לבמה באמצע שנות השמונים. כעת, ישנם קיטובים ופיצולים מסוכנים רבים בחברות שלנו, ובעולם כולו, הקוראים לדרכים חדשות להתמודד עם הבדלים מתוחים בינינו. אין ספק שקיטובים הם תוצרי לוואי של הקרנות כרוניות והזדהויות השלכתיות המבטאות ומעוררות השלכות, משמעויות ופיצולים לא מודעים בין אנשים וקבוצות. תקשורת לא אלימה ופתרון סכסוכים לא הצליחו ליישב את מעשי האיבה האינטראקטיביים המשבשים ביותר שלנו.
כבני אדם, אין לנו הרבה חופש סובייקטיבי כאשר אנו מרגישים מושפלים כי זה בטבע שלנו להגן ולקדם את ההישרדות והרווחה שלנו, במיוחד בקבוצה.
כאשר אנו חשים מושפלים או מבוישים על ידי אחר, אנו מתעבים להתהפך ולהראות את הבטן הרכה של הפגיעות שלנו. כאשר אנו נעולים על זיהויים השלכתיים כרוניים בזמנים של מעגל ההשפלה-זעם, או מושפעים מגועל ועליונות מוסרית, אנו עוסקים בחזרות על אותו מעגל שוב ושוב . זה יכול רק להוביל ליחסים שבורים ולהגברת הניכור ותוקפנות ההדדית.
בימים האלה נדמה כאילו משפחות, ארגונים, חברות ותרבויות מלאים בקיטובים, בעליונות מוסרית מכל הצדדים, "מועצמים" עוד יותר על ידי תחושות של גועל שיכולים בקלות להוביל לדה-הומניזציה של מתנגדים לנו. רובנו היינו אומרים שאנחנו רוצים יותר מכל להימנע ממלחמת אזרחים או ממלחמת עולם, אבל אלא אם כן נלמד את הדרכים לצאת מההזדהויות ההשלכתיות הכרוניות, מהזעם וההשפלה ולהכיר בכך שגם "אויבינו" הם אנושיים, אנו עלולים להיגרר למלחמות כאלה. לפני שנסתכל על דיאלוג אמיתי כשיטה להתמודדות עם שיחות קשות, בואו ניקח צעד אחורה ונסתכל על המונח הראשוני הזה שנקרא 'שיחות קשות'.

ראשית, המונח "שיחות קשות" פירושו בדרך כלל אותן שיחות שבהן אנשים מזלזלים ומעליבים זה את זה, ולכן הם כמעט ולא מגיעים לכל סוג של שיחה ממשית על מה ששני הצדדים מביאים בכלל לשיח. הכל הופך להאשמה, עלבון, מחלוקת או הגנה. לעתים קרובות, כל צד מרגיש מושפל וזועם. וכפי שראינו, חוויית ההשפלה, ההנמכה הנתפסת של מעמדו החברתי של האדם, מעוררת תגובת זעם (אם כי הזעם עשוי שלא לבוא לידי ביטוי). בני האדם מגנים באופן טבעי על מעמדם החברתי בקבוצות (וזוג יכול להיחשב "קבוצה" בהקשר זה). משמעות הדבר היא שהם יגנו ויגנו על עצמם בזמנים שבהם הם מרגישים שמעמדם מאוים והם יפסיקו את האינטראקציה.
במצבים כאלה, הם יקדמו רק את הטיעונים והראיות שלהם, כאלה שהם כבר יודעים לחשוב ולא תתפתח באף אחד מהצדדים היכולת באמת לדבר על עצמם, להקשיב בסקרנות ולהתפתח יחד מתוך הקונפליקט אל הדיאלוג האמיתי, הכנה והמכבד.

הכישורים של דיאלוג אמיתי הם:
1. לדבר בשם עצמך: לקחת אחריות מודעת על הבסיס הסובייקטיבי של הרשמים, הזיכרונות שלך, ולהתרחק מקביעת "עובדות אובייקטיביות" ו / או הצהרות "אנחנו" או "אתה".
2. הקשבה מודעת: היו בטוחים שאתם יכולים להיכנס לנעליו של האדם האחר ולראות/לשמוע/להרגיש את ההצהרה/ההודעה של אותו אדם לפני שאתם משיבים לה.
3. הישארו סקרנים: הכירו והישארו מתעניינים במה שמתהווה ביניכם לבין האחרים, כי אתם יודעים שאתם זקוקים לשני הצדדים של האופוזיציה כדי להגיע לכל פתרון בר-קיימא לבעיות. צעדים אלה מובילים לדיאלוג אמיתי ולמתנה היקרה של היכולת לשבת ולדבר עם מישהו שנמצא במחלוקת עמוקה איתך."( מתוך ספרה של ד"ר פולי יאנג

( Chapter Ten Real Dialogue for Opposing Sides: Skill, Method, and Practice of Facilitating Difficult Conversations Outside of Psychotherapy, by Polly Young-Eisendrath, Ph.D.)